יום ב', ו’ בשבט תשע”ח
"תכלית ראויה", הוא ספרה החדש של רות איזיקוביץ, שחושף לראשונה מתוך עדויות, מסמכים מסווגים, כיצד התכונן צה"ל להתנתקות מגוש קטיף. תחת מכבסת המילים "הכנות מנטליות למשימת ההתנתקות", עמלו אלפי פסיכולוגים, קצינים, יחצ"נים, מומחים לדעת קהל, ללמד את החיילים לעקור אנשים מבתיהם תוך נטרול רגשות, הוצאה בכוח תינוקות מזרועות אמם. פצל"ם – "פעולות צבאיות לא מלחמתיות" ■ האם הצבא מתאמן כעת לקראת משימה נוספת? ■ ארץ ישראל שלנו
14:01 (12/02/12) ספר תכלית ראויה

221 עמודים גדושים של סיפורים, תחקירים, עדויות מהשטח, כיצד נערך במשך שנה וחצי צבא הגנה לישראל לאחת המשימות הדרמטיות ששיסעו את החברה הישראלית לגרש עשרת אלפים איש מבתיהם. תכלית ראויה הוא ספר שחובה לקרוא, כדי להבין מה מתרחש מתחת לפני הקרקע. מה עומד מאחורי המדים השחורים, הססמה שהובילה את ההתנתקות "בנחישות וברגישות" ועוד. הכול, אבל הכול, היה כשר לביצוע התכנית שהגה אריאל שרון וזכה לתמיכת כנסת ישראל ובית המשפט העליון. להתנתק רגשית מהבכי והזעקות "כחלק מן ההכנה המנטלית למדו חיילים לקיים חציצה רגשית בינם לבין המתנחלים. להתנתק רגשית מבכיים, מזעקותיהם או מהתפרצותם; לחיילים ניתנו נוסחאות מדוקדקות שאותן היה עליהם לדקלם בשעת כניסתם לבתים.. ארגון החיילים בדבוקות הדוקות־הדוקות העניק להם תחושה מגֵנה של השתייכות ותמיכה. באימונים חזרו החיילים פעם אחר פעם על העקירה כדי להתחסן מפני נזקים פוטנציאליים. לחיילים, שהרגישו דילמות מוסריות, אידאולוגיות או אישיות בהריסת ההתנחלויות ובעקירת המתנחלים, נאמר שֶאל להם ליטול אחריות אישית על ההתנתקות. זאת החלטה שצריכה להישאר מחוץ לתחום דעתו האישית, הפוליטית, של חייל בודד", כך הסביר ד"ר כנפו לעיתונאית אורית ארפא. הספר תכלית ראויה, מבוסס על מחקר עמוק שנערך שנים מספר ומבוסס על עדויות ומסמכים של ועדה מיוחדת שהוקמה לחקור כיצד צה"ל התכונן להתנתקות, תחת השם המכובס "הכנות מנטליות לביצוע ההתנתקות" או בשם הקוד הצה"לי פצל"ם - "פעולות צבאיות לא מלחמתיות". קריעת תינוקות מזרועות האימא בין חברי צוות המצ"ח (הכנה מנטלית צוות חוקר) שעל בסיסו בנוי הספר תכלית ראויה, נמנים ד"ר אמירה דור, פסיכולוגית קלינית ורפואית, ד"ר משה לייבלר, פסיכולוג חינוכי בכיר, אליהו אקרמן פסיכולוג, ד"ר גדי אשל, מהנדס ייצור ומערכות, ד"ר רחל טסה, הוראת מדעים וחינוך, הילה מרדכי, מהנדסת מחשבים ותלמידת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ועוד. העדויות קורעות לב. בין המשימות שאותן לימדו את החיילים נמצאת, כלשון הפסיכולוגים, "קריעת תינוקות מאימא שלהם..." (כך נכתב במקור). קצין בכיר תיאר לחברי הצוות החוקר את ההכנה המנטלית לחטיפת ילדים מזרועות אמם: "באו פסיכולוגים והסבירו לנו איך לעשות את זה בצורה שלא תגרום טראומה לילד. כשאנחנו מוציאים את התינוק, אנחנו כל הזמן צריכים לשמור על קשר עין ביניהם, כדי שלא תיגרם טראומה. משפחת... כשבירכו ברכת המזון – נכנסו ושלפו להם תינוקות, בני שנתיים. וזה עבד מאוד יפה. הרבה משפחות מספרות על זה." לעומתו מורה-חיילת תיארה מן השטח איך זה עובד "אנחנו שש חיילות בתוך החדר הזה... פשוט אנחנו ישר נכנסות ואנחנו מתחילות בכוח, כל הזמן בכוח. האימא מושכת את היד של התינוק ואנחנו צועקות לה: תעזבי אותו! את תולשת לו את היד! תעזבי אותו!..." הפסיכולוגים שותפים בתכנון הפעלת הכוח סגן אלוף צור קרן, הפסיכולוג הראשי של מפקדת זרוע היבשה, תיאר את תפקידם של הפסיכולוגים הצבאיים בפעולת ההתנתקות: "אנחנו הפסיכולוגים מעורבים בפעילות הצבאית המעשית במובן העמוק ביותר: משפיעים על בניין הכוח, שותפים בתכנון הפעלת הכוח ובמקרה המיוחד של ההתנתקות, גם בביצוע המשימה." המחברת רות איזיקוביץ מספרת את סיפוריהם של מתיישבים וחיילים כפי שנחוו על ידם. זהו סיפור של ירידה לתהומות איבה שנענתה באהבה. סיפור של ערכים שהשתבשו, שקרים, הונאות, שוחד, איומים ואלימות. האם צבא הגנה לישראל מתאמן מאז ההתנתקות למשימה נוספת? מרתק, סוחף, קורע לב. ולראשונה נותן לקורא להתרשם מכלי ראשון, בלי ה′פילטרים′ של יחצ"ני ההתנתקות מה באמת היה שם. ספר חובה להבנת המציאות. עלון ארץ ישראל שלנו עמוד 6: *אובייקט:תכלית-ראויה* ארץ ישראל שלנו