יום ב', ו’ בשבט תשע”ח
הפצל"ם לא תם בגירוש תשס"ה. 7 שנים אחריו הוא מוחדר ביתר שאת למוח האזרח שטעה לחשוב כי הצבא נועד למלחמה באויב הערבי.יום העצמאות האחרון שימש במה להכנה מנטאלית לאזרחים.
08:50 (22/06/12) ספר תכלית ראויה

רק היום גיליתי כתבה שוודאי רבים לא נחשפו אליה. היא פורסמה ב- 4 במאי 2012 בגליון חדשות כולנו מתנחלים. http://dereh.net/?p=509 הרי היא במלואה, כולל 2 תגובות, אחת מהן של דניאלה וייס: "הדמוקרטיה המערבית מבוססת על ספקנות, על הידיעה שאין אמת מוחלטת ושאין איש היודע מהי הדרך הנכונה" (מתוך ההכנות המנטליות להתנתקות) פצל"ם- פעולות צבאיות לא מלחמתיות. רותי איזיקוביץ בספרה 'תכלית ראויה' מתארת את את תשומת הלב והחשיבה ברמה הפסיכולוגית שהקדיש הצבא על מנת להצליח במשימת ההתנתקות. וכך היא מסבירה. על מנת להצליח במשימת ההתנתקות נדרשה עבודת הכנה עמוקה וחודרנית כדי ל'אתחל' מחדש את ראשו של החייל הישראלי. הסבירו לו שמשימות הצבא מטושטשות ועמומות, שיננו באוזניו שהוא נדרש לנהוג בצד השני ברגישות לוותר על תוקפנות ולא בהכרח לחתור למגע ולניצחון. והתוצאה של מלאכת המחשבת הזו לא איחרה להראות את פירותיה בצורת מלחמת לבנון השנייה. אחד המשפטים שמיטיבים לתאר את שהתחולל במלחמה שנכתב על ידי ועדת וינוגרד: "רתיעה כמעט 'מאגית' מכיבוש שטח לצורך הישג מדיני". ומי שמתפלא ולא מבין למה החלטנו לייגע את הקורא בפעולות האומללות הללו שקרו בהיסטוריה ושהרבה ממבצעיה כבר התחרטו עליה, נעדכן אתכם שפעולות ההכנה המעשיות והמנטליות לגירוש תושבי יו"ש נמשכות כל העת גם בעצם ימים אלו וחלון קטן אליהן נפתח ביום העצמאות. כל מי שהגיע עם ילדיו ביום העצמאות לחניון צה"ל בקרית ארבע ע"מ ליהנות מן הטנקים ומן האווירה הלאומית ציפתה לו אכזבה מושלמת. את פני המבקרים קידם שופל מגושם ושמן במרכז המדשאה. תושבי יו"ש ובפרט תושבי קריית ארבע מכירים את השופל מההרס החוזר ונשנה של מצפה אביחי ושל מקומות נוספים. כל שעה עגולה הקריין הכריז על ביצוע תרגולת של אירוע רב נפגעים והציבור במקום ובכל קריית ארבע נאלץ לסבול דכות ארוכות את רעש הסירנה מחריש האוזניים. והדובדבן בקצפת סרת הטעם הזו הייתה ללא ספק המכתזי"ת, הקריין הזמין את הציבור הרחב לבוא ולצפות במכתזי"ת משפריצה מים כהצגת תכלית לפיזור הפגנות. גם בחניון צה"ל שבאפרת כיכבו השופלים. הציבור במקום היה אדיש. אדיש לסירנות, אדיש למכתזי"ת, ואדיש לשופל (למעט אישה אחת שצעקה באמצע מחזה המכתזי"ת). אם יעדי צה"ל היו: שהציבור יפנים שהצבא לא רק משמיד את האויב אלא הוא בהחלט גם נועד בשביל לרסן אותו (את הציבור) ובעת הצורך יש לו את הכלים להכריע אותו ולא רק זה אלא שזו משימה לגיטימית, בדיוק כמו חיסול מחבל בנשק צלפים או ביצוע מעצר של מבוקשים. אז נראה שבסיכומו של יום הצבא התקדם בצורה ניכרת בהשגת יעדיו. וכאן זה המקום להעלות מס' שאלות: מהם הערכים שהצבא פועל לפיהם? האם שליטה במרחבי ארץ ישראל היא אחת מהן? האם יש מי שמכוון שילדנו יגדלו על ברכי שופל ומכתזי"ת במקום מרכבה סימן 3 וגבעת התחמושת? ימים יגידו. 2 Comments להגיב דניאלה וייס פורסם מאי 6, 2012 ב 11:37 AM בס"ד לכולנו מתנחלים! הדיווח המזעזע על השופלים והמשפריצים לסוגיהם נגד מתנחלים בוני הארץ, האם הוא מתבסס על עדות של אחרים או אתם עצמכם הייתם שם. אני יוצאת מתוך ההנחה שדיווחתם על מה שראיתם במו עיניכם, אז מדוע לא צעקתם, מחיתם, פיזרתם את העוילם גוילם שהשתעשע בגרוש עצמי. אל תרחצו בניקיון כפיכם, מי שראה, הבין את גודל הזוועה הנוראה של חניון צה"ל לגרוש מתנחלים ולא מיחא היה שותף באותו זמן לגרוש הבא. אפשר לעשות תשובה בכל עת. אין לתת לשום סממן של הכנה מנטליות לגרוש או הכנה פיזית לגרוש, לקרום עור וגידים אף לא בפסיק. להגיב לא נביא ולא בן נביא, רק מסיק מהמציאות פורסם מאי 25, 2012 ב 6:18 PM בקצב הזה בעוד 2-3 שנים נראה את דגל אש"פ מונף כאן ביום העצמאות